אבן עזרא ואבן החכמים זכרונם לברכה - על סוד נחש הנחושת וסודות אחרים

להלן ניסוי מעניין מבית מדרשו של הרמב"ן (ספרד1194, )1 המיועד למי שנשכו כלב שוטה. נא הכינו את הפריטים הבאים הנמצאים בכל בית – כלי זכוכית, מטלית בד ו...שתן כלבים. מזגו בעדינות את שתן הכלבים לכלי הזכוכית והציגו בפני נשוך הכלב. התוצאות מדהימות - הנשוך יראה בשתן דמות גורי כלבים קטנים ! לאחרי כן תעבירו השתן דרך מטלית הבד ותסננו והנה לא תמצאו בנוזל הצהבהב "שום רושם כלל" לאחר שתחזירו הנוזל לכלי הזכוכית ותשהו אותו שם לשעה קלה ישוב 2. ויראה נשוך הכלב את גורי הכלבים

למעשה הביא הרמב"ן את הניסוי הנזכר אותו הוא מכנה "דבר מנוסה מנפלאות התולדה" על מנת להבהיר ולהסביר את גודלו של נס נחש הנחושת, כזכור בני ישראל בהלכם מההר ההר דרך ים סוף תוך שהם סובבים את ארץ אדום קצרה נפשם בדרך והם דיברו סרה בה' ובמשה, ה' שולח כעונש את הנחשים השרפים (על פי תיאור הרמב"ן שם - נחשים אדומי עיניים עם ראש רחב וכעין צבע נחושת באיזור צווארם) לאחר שמשה מתפלל בעד העם אומר לו הקב"ה לבנות שרף 3 ולשימו על נס וכך כל נשוך אשר יביט בפסל הנחש ירפא.

הרמב"ן טוען שלמעשה התרחש כאן נס בתוך נס שהרי ידוע "בדרכי רפואות שכל נשוכי בעלי הארס יסתכנו בראותם אותם או בראותם דמותם, עד כי נשוכי הכלב השוטה וכן שאר הבהמות השוטות, אם יביטו במים יראה להם שם בבואת הכלב או המזיק וימותו " הרמב"ן נסמך בדבריו הן על ספרי רפואות שהיו קימים בדברו והן על האמור במסכת יומא. 4

1 פירוש הרמב"ן על התורה , במדבר פרק כ"א פסוק ט'

2 בהמלצת יועציי המשפטיים יאמר כבר עתה – הניסוי על תוצאותיו הינו באחריות המנסה בלבד.

במדבר כ"א, ד'- ט 3

4 ראה יומא פ"ד א' לענין נשוך כלב – "והנך תריסר ירחי שתאכי שתי מיא לא לישתי אלא בגובתא דנחשא, שדלמא חזי בבואיה דשידא וליסתכן"

אברהם אבן עזרא (ספרד, 1090-1164) בניגוד לרמב"ן סובר כי אין כל טעם ברור בבחירת צורת נחש דווקא לסילוק המגיפה וזו לשונו – 5 "...ורבים השתבשו ואמרו, כי זאת הצורה לקבל כח עליונים. וחלילה חלילה, כי הדבר נעשה בצווי ה' ואין לנו לחפש למה צורת הנחש..."6

למה כוונת הראב"ע ? מהי קבלת כח העליונים ? וכיצד מתישבים דבריו כי אין טעם מיוחד בבחירת צורת הנחש עם דבריו שלו עצמו בפתיחתו לענין מלאכת הכלים והמשכן – "והנה גם אנוכי אורה עתה אותם בדרך האמת, שים לבך לדעת סוד הכרובים כי אין לכפורת קומה, ולמה המנורה מימין והשלחן בצפון. וכרכוב המזבח עד חציו, ומזבח הקטורת לא יעלו עליו עולה. ואחר שתבין אלו תבין סוד 7 נחש הנחושת"

הסוד המיסתורי מוזכר אף לענין כרובי המשכן "כל כרוב נעשה לקבל כח העליון, גם בעבור שילמוד המשכיל ואין צורך להאריך "8

כך גם לענין חטא העגל סובר ראב"ע בניגוד לדיעה המקובלת של חז"ל כי אין מדובר בעבודה זרה לשמה שכן – "חלילה, חלילה שיעשה אהרון עבודת גילולים , גם ישראל לא ביקשו ע"ג...ולא בקשו רק מי שיילך לפניהם לתור להם מנוחה ... רק נעשה שלא כהוגן, והטעם בלא קדושה...והמבין סוד מלאכת שמים ידע למה צורת עגל"9

כך גם בפרשת התרפים אותם גנבה רחל מאביה מפרש ראב"ע – "התרפים הם על צורות בני אדם לקבל כח העליונים ולא אוכל לפרש"10.

ראב"ע שם,שם 5

6 להשלמת העיון ראה ראב"ע על בראשית ל"א,י "ט וכן דברים ד' ט"ו

7 פרושו לשמות כ"ה, מ'

שם,שם 8

שם,שם 9

ראה פירושו לבראשית ל"א,י"ט 10

מהו הסוד הנורא ? ומהו הכח העליון ?

ובכן נכבדיי, ברוך בואכם לעולמה של ה"מאגיה האסטרלית", מאגיה אשר היתה מקובלת אצל רבנים יהודיים רבים החל מהמאה ה- 12 ואילך ואשר השפיעה על תפיסת עולמם הפילוסופית התורנית הפרשנית וההגותית, תפיסת עולם אשר הביאה בסופו של דבר לאחד החרמות הגדולים אשר הוטלו בהיסטוריה היהודית והידוע כחרם פרובנס.

מהי מאגיה אסטראלית ? ביסוד המאגיה עומדת ההנחה כי האדם יכול לנצל את גרמי השמים לטובתו ולתועלתו, כוכבי השמים והמזלות מפיקים שפע מתמיד המכונה "רוחניות" אופיו של השפע נקבע על פי מיקום הכוכבים בשמים, השפע והכוחות ניתנים לקליטה אצלנו בקרקע אם מניחים את ההכנה המתאימה לכך ומהי? מדובר בהכנה של צלם או צורה או קמיע המסמלים את מקור ההשפעה 11 ("טליסמאן").

למעשה הראשונים, כך למיטב ידיעתי, אשר רתמו את את התורת מאגיה האסטרלית לצורך פרשנות התורה ומצוותיה היו ריה"ל (1075-1142) והאבן עזרא אשר זולת על היותם הפייטנים החביבים עלי ביותר היו ידידים בלב ובנפש ואפשר שבענין זה דיעות האחד השפיעו על משניהו12.

נפתח במבוגר שבין השניים – ריה"ל – ואח"כ נחזור ונבהיר, על פי קוצר הבנתינו, מה הם הסודות אליהם מרמז האבן עזרא.

ריה"ל

ריה"ל בספר הכוזרי תולה את המניע לחטא העגל בהגררות אחר האלילות העתיקה. וכך כותב ריה"ל –

11 ’R. Kieckhefer , ‘magic in the middle ages pp. 131-133 לענין זה ראה את השיר המופלא והאגדי שכותב ר' יהודה הלוי לאחר מותו ! לידידו אבן עזרא ובו הוא מזמינו לעלות לשמים על מנת שיוכלו שוב לכתוב יחדיו פיוטים ופזמונים ריה"ל מנסה לפתות את אבן יעזרא בדברי חנופה ולומר לו כי המלאכים בכבודם ובעצמם ממתינים לו על לשמוע את יצירותיו המופלאות , האבן עזרא מסרב להזמנה בנימוס וכותב בפיוט תשובה – "אחי, יהודה שוב שכב כי אל / מאן לתיתי להלוך עימך עוד אעשה בנים ומטעמים / אוכל – ולא אטעם במן טעמך נעצב אני על מותך / אך זאת עצב אשר לא אקחך ממך..."

"והיו בני ישראל מצפים למה שייעד אותם משה שיוריד להם ענין מאת ה' שיראו אותו ויקבלוהו כאשר היו מקבלים עמוד הענן ועמוד האש בצאתם ממצרים...ועלה משה אל הההר להוריד להם הלוחות הכתובים ולעשות להם ארון להיות להם דבר נראה שיכוונו נגדו ...רוצה לומר הלוחות... ולא היה העוון ההוא יציאה מכלל עבודת מוציאם ממצרים אך היה מרי לקצת מצוותיו , כי הוא יתברך הזהיר מן הצורות, והם עשו צורה, והיה להם להמתין שלא יקבעו לעצמם דבר שיקבילוהו וימשכו אחריו ומזבח וקורבנות, וזה היה מעצת מי שהיה ביניהם מן האיצטגנינים ובעלי הטליסמאות, חשבו שיהיו פעולתם הסבריות קרובות מן המעשים האמיתיים , והיה ענינם בזה כעין הכסיל אשר זכרנו שנכנס בחנות הרופא והמית האנשים אשר היו מועילים ברפואות ההם קודם לכן "13

למעשה מגלה כאן ריה"ל את דעתו כי העגל נעשה על מנת לקלוט את שפע הכוחות העליונים אלא שהדבר נעשה בעצת האצטגנינין או ה"ערב רב" אשר למעשה אינם יודעים באמת את סוד המאגיה האסטרלית והם כהדיוט הנכנס לבית מרקחת ושולף מן המדף תרופה כל שהיא מבלי להכיר בטיבה.

התורה במצוותיה, כך לדעת ריה"ל מנחה אותנו בדרך הנכונה של הורדת הכוחות והשפע על ההמון וזו לדעתו הסיבה לכלי המשכן .

וכך כותב החוקר ש. פינס - "על מה מתבססת הקביעה בספר הכוזרי בדבר עליונותה של היהדות על הדתות הפגניות ? דבריו של ר' יהודה הלוי הם ברורים וחד משמעיים הוא גורס... שהיהדות עולה על הדתות המבוססות על פנייה אל רוחניות וכולי מפני שהיא מועילה יותר, העבודה, דהיינו הטכסים בדתות הפאגניות דומה לעיסוקו של אדם חסר ידע במקצוע הרפואה המשתמש בתרופות מבלי שיבין אמה יעודן ... ואילו היהדות ניתנה בשפע ועדיין היא נותנת את הידיעות הדרושות ואת היכולת לנהוג בענינים שהדת טובה להם באופן המועיל ביותר"14

הכוזרי א, צ"ז מובא מתוך מהדורת א' ציפרי נוביץ (צפרוני) ורשה תרע"א עמ' 51-52 13 ש' פינס, "על המונח רוחניות ומקורותיו ועל משנת ר' יהודה הלוי , תרביץ נ"ז (תשמ"ח) 524-530 14

על פי דב שוורץ משמש הטיעון המאגי אסטראלי אצל הריה"ל אף לדחית הנוצרי בספר הכוזרי אך מכיון שהדברים ארוכים סבוכים ופולמוסיים לא אדון בהם כאן. 15

האבן עזרא

נשוב לאבן עזרא - נאמר כבר עתה כי לשונו החידתית בפרשנותו למקרא ובכתביו התיאולוגים אינה מאפשרת מסקנות חד משמעיות. מכל מקום, כבר בפירושו לפסוק "וירד ה' לראות" מפרש ראב"ע "כל מעשה התחתונים תלויים הם בכח הגבוהים ומהשמים יתכנו כל עלילות על כן נקרא ה' רוכב שמים, היושבי בשמים"16

וכך כותב הוא בפירושו לספר שמות – "כי המקום הנזכר (המקדש) הוא כנגד המקום הנכבד מהעליון , כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם, וחכמי המזלות יבינו זה "17

ובדומה – "רק יש מקומות שיראה כח ה' בו יותר ממקומות אחרים, ובעבור שני דברים, האחד כפי מתכונות תולדות המקבל, והשני כפי כח עליון שהוא ראש המקבל, על כן נבחר מקום בית המקדש"18

היינו למיקומו של ביהמ"ק יש לדעתו של הראב"ע יתרון אסטראלי, יתרון הנובע ממצב הכוכבים וכוחותיהם לא רק מיקומו של בית המקדש תלוי בכיוון מדויק מול מול ה"כח העליון" אלא אף גורלה של הנשמה – "ונשמת האדם ממינם, ומקבלת כח עליון כפי מערכת המשרתים, וכל המשרת כנגד הצבא הגדול בעת הבראו. ואם תחכם הנשמה תעמוד בסוד המלאכים ותוכל לקבל כח גדול מכח עליון שקבל על ידי אור המלאכים, אז יהיה דבק בשם הכנבד, כי אחר שהוא דבק בכח העליון תעלוז נפשו, וכח

המעיין יראה דב שוורץ, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים , הוצאת אונ' בר אין , 15 עמ' 47-61 אבן עזרא על התורה בראשית י"א , ה 16 אבן עזרא על שמות ט"ו , י"ז 17 שם,שם, כ"ה , מ 18

הדבקו בו ישמרנו מתחלואים בהשתנות העתיד, על כן ישכון גופו בעולם הזה לבטח"19

מאידך, וזאת יש להדגיש, האבן עזרא סובר כי המעשה המאגי אסטרלי עצמו של הורדת כוחות הכוכבים על צלמים נאסר משום קירבתו לעבודת כוכבים20 אלא שהוא לא שלל, וככל הנראה אף האמין בקיומם של יסודות מאגי-אסטרליים, ראיה לכך הדברים שציטטתי מפירושו באשר למיקומו של בית המקדש וראה לדוגמא את הפיוט "השם הרם אזכורה" – השם הרם אזכורה/ בלב ירא ורוהה שני עולמים נבראו בו / כי נבראו גבהיי עולם נעלה ביוד הא / ועולם תחתית בואו הא- אבל לא נוכל לפרש/ והנשמה תביננו21

סוד כלי המשכן וסוד נחש הנחושת

ומהו סוד כלי המשכן וסוד נחש הנחושת אליו מתכוון הראב"ע ? למעשה ניתן למצוא דרך לפירוש הדברים בסיפרו של ר' יוסף טוב עלם בעל "צפנת פענח" – "אמרו חכמי המזלות כי בהיות השמש בגבהות גלגלה תהיה רחוקה מן הארץ ובהיותה במקום השפלות תהיה קרובה אל הארץ...וסיבת הישוב הוא חום השמש בעבור שחמימותה חם ולח ממוזג בתולדות חיי הגופות. והנה בהיות החום ממוזג ייתן חיים - על כן אם תחמם יותר מן ראוי תזיק, והנה בהיותה במזלות הצפוניים או היא בגבוהותה ולא תהיה חמימותה חזקה...על כן היה הישוב בפאתי צפון. וכנגד מקום הישוב בעולם יש במשכן שולחן, ובו המאכלים שהם חיי הגופות, ועל על כן הושם בפאתי צפון. ובהיות השמש בפאתי דרום אז הוא בשיפלותה, ויהיה החום חזק, בעבור היות השמש קרובה אל הארץ, ולא יוכלו בני אדם לשכון שם מחמת תוקף החום, ועל כן היה המדבר והשממה בדרום. וכנגד המדבר בדרום יש במשכן המנורה, שהוא מזהב שהוא בחלק השמש הנותנת את החום, גם היה נשרף

שם,שם ג', ט"ו 19 שם, שם פרק כ' לפסוקים א, ה, כ וכן ראה ניתוחו של ד. שוורץ, אסטרליה ומאגיה בהגות היהודית , 20 עמ' 68-69

בה השמן שהוא חם ולח כתולדת הדם שהוא חיי הגוף , גם היא מאירה במשכן כאשר תאיר השמש בעולם, ועל כן הושמה בדרום ..."22

אכן סימבוליקה מופלאה לכלי המשכן אך כאן עדיין לא פתרנו את סוד נחש הנחושת והורדת הכוחות העליונים. לדעתי ניתן למצוא את הפתרון בפירושו הקצר של הראב"ע בו הוא מדגיש כי לא היה כלל שימוש בברזל במשכן וכלשונו – "זהב למלאכת כל דבר נכבד , והוא נכבד בעבור היותו תולדה ישרה והוא עומד. ואחריו כסף למלאכת האמצעי, כאשר הוא שני לזהב ואחריו נחושת למלאכה החיצונה כי הוא למטה מהכסף ...והנה אין במלאכת המשכן ברזל וסודו ידוע"

ושוב בא לעזרתינו בעל "צפנת פענח" - "ואחריו נחושת למלאכה החיצונה כי הוא למטה מהכסף, פירוש : זה אמר על הנחושת המכורכם שהוא בחלק נוגה ולא אמר על הנחושת האדום כי הוא לא נמצא במעשה המשכן... והנה אין במלאכת המשכן ברזל וסודו ידוע, פירוש: ידוע הוא כי שבתאי ומאדים הם משחיתים, כי שבתאי יורה על כל חורבן והשחתה, ומאדים יורה על שריפת האש ועל מכות ופצעים והוצאת דם ועל כן צריך שישמרו ישראל מכל הדברים שהם בממשלת שני המזיקים האלה, כדי שיצאו מתחת ממשלתם ולא תבוא עליהם רעה. וידעו כי שבתאי שולט על הברזל שיש עליו חלודה, והוא הנקרא בלשון ישמעאל חדיד ומאדים שולט על הברזל החזק הננקרא בלשון ישמעאל בולאד, גם הוא שולט על הנחושת האדום ועל כן ציווה ה' בתורתו שלא יניפו ברזל על אבני המזבח".

לדעת ראב"ע, אם כן, מתכות שונות מושפעות באופן שונה מכוכבים ומזלות שונים ועל פיהם נקבע טיב המתכות של כלי המשכן. המשכן מסמל את הצינור המוביל

שירי הקוש של אברהם אבן עזרא,י' לוין ירושליםתשל"ו , חלק א' עמ' 137 21 את כל הציטוטים אשר ופיעו להלן מתוך "צפנת פענח " ליקטתי מתוך מאמרו של שאול רגב 22 "הסימבוליקה של מעשה המשכן בפירושו של הראב"ע למקרא" סיני, קי"ב, תשנ"ג

של השפע האלוקי לישראל והוא הכלי להורדת ההשפעות העליונות האלוקיות לבני ישראל בדרך זו משפיעים לא רק הכוחות האלוקיים אלא גם כוחות הכוכבים ועל כן יש למנוע מכוכבים שהשפעתם רעה לשמש במתווך הזה של העברת השפע. אם ירדתי לסוף דעתו של הראב"ע הרי שעיקר ירידת השפע האלוקי נמצאת באיזור הכרובים, שהרי ידועה השאלה בה התלבטו חכמי היהדות מיני אז לרבות משה רבינו עצמו ושלמה המלך, שאלת הצמצום. כיצד זה שקב"ה מלוא כל הארץ כבודו מצמצם עצמו ליחידת שטח מוגבלת כמו מקום המשכן או המקדש, הקב"ה רומז למשה כי אין משה מבין נכוחה את מציאות ה' בעולם ולמעשה המפגש עם השכינה יכול להצטמצם יותר מבלי שתהא בכך פגיעה בכבודו של ה', כך לדוגמה המפגש עם השכינה יעשה אך ורק בזמנים מסוימים ובין הכרובים בלבד, זהו סוד הכרובים אליו מכוון לדעתי האבן עזרא. הכרובים הם הכלי והצורה המשמשים להורדת הכוח האלוקי העליון לעולם התחתון, ואם תשאל וכי יש לנו כאן ענין של מאגיה אסורה ? לא ולא, את ענין עשית הצורות אסרה התורה מה שאין כן כאשר הדבר עשה תחת ציווי אלוקי.

מאידך נחש הנחושת איננו אם כן "טליסמאן" להורדת הכוחות העליונים אלא יש לו מטרה סימבולית הוא עשוי נחושת אדומה שהיא כנגד כוכב מאדים.

בעל צפנת פענח מבהיר זאת בלשונו – "... ומאדים מושל על הצרות כולם ... וציוה ה' למשה שיעשה נחש הנחושת לזכרון כדרך ציצית הכנף כאילו אמרם לכו בדרכי ה' והישמרו לכם פן יזיק אתכם הנחש הגדול שהוא מאדים והוא סמאל שרו של עשו"

אנו רואים, ושוב זאת על פי הבנתי בלבד, מספר רמות של השפעת כוכבים ומזלות על פי פרשנותו ותפיסתו של האבן עזרא האחת רמה סימבולית וסימלית בלבד (ראה נחש הנחושת מיקום כלי המשכן ואופיים וכיו"צב) והאחרת שימוש פיזי ממשי בכוח הכוכבים ( מיקומו של בית המקדש, הכרובים וכו') 23 24.

וראה ביתר הדגשה באבן עזרא הפירוש הארוך לשמות כ"ו, א "הנה הכלל – כל כרוב נעשה לקבל כח עליון " 23 מאחר ופירוש זה הינו על דעתי ונראה כי מחברים , הוגים וחוקרים רבים ניסו לפתור את כפילות 24

כנגד שני הפייטנים ניצב איתן הרמב"ם (קורדובה 1135-1204) השולל מכל וכל כל סוג של מאגיה בכתביו ההלכתיים ובמורה נבוכים הזכיר הרמב"ם צורות אחדות של כישוף, צפית העתיד באמצעים שונים, העלאת רוחות המתים, מגיה שחורה ועוד. וכך כתב הרמב"ם באיגרת על האסטרולוגיה – "וגם קראתי בכל עניני עבודה זרה כולה, כמדומה לי שלא נשאר חבור בעולם בענין זה בלשון ערבי שהעתיקו אותו משאר לשונות עד שקראתי אותו והבנתי עיניניו וירדתי עד לסוף דעתו"25

בהערת אגב, אומר כי מענין בהקשר זה לראות את דבריו במשנה תורה – "ספרים רבים חברו עובדי ע"ז בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, ציוונו הקב"ה שלא לקרות באותם ספרים כלל" 26

בפירושו למסכת חולין מבחין הרמב"ם בין שני סוגי עובדי ע"ז - "האחד הם היודעים את מעשיה כלומר חישוב הצומח בשעת עשייתה והורדת הרוחניות על ידה ויתר אותן הזיות ודברי שטות המטנפין את השכל שמדמים בעלי סוג זה והחלק השני הם העובדים אותם הצורות העשויות כפי שלמדו ללא ידיעה היאך נעשו ולאיזו מטרה נעשו זולתי ספורי מעשי חכמיהם בלבד, וכך הם רוב עובדי עבודה זרה "27

הרמב"ם אינו מבטל, אפוא, את המגיה האסטרלית אך ורק בשל איסור תורני אלא משום שלדעתו מדובר בהבל ושטות ובלשונו – "ממה שאתה צריך לדעת כי הפילוסופים השלמים אינם מאמינים בטאלסם אלא לועגים להם ולאותם החושבים שיש השפעה וביאור זה יארך אבל

הלשון והסתירות בפירוש האבן עזרא בדרכים שונות , אומר כי אני מוצא לדרכי מספר חיזוקים אחד מהם הינו פירושו של האבן העזרא לענין מעשה בלעם בו ניתן להיווכח ביתר קלות כי האבן עזרא רואה מדרגות שונות במעשה האסטראלי – " וי"א כי היה (בלעם) יודע דעת עלךייונים לקבל כוחם למטה בצורות, וזה הטעם ואשר תאור יואר. והנכון בעיני, כי היה יודע מזלות , ובעת ראותו במזל של שום אדםשהגיע עת רעתו היה מקלל אותו, ובבא הרעה אל המקולל יחשבו הרואים והשומעים הנמצאים , כי בעבור קיללתו באה הרעה " יש רמה של ידיעה מזלות ויש רמה גבוהה מאד של הורדת כוחות עליונים ובזה לדעת האבן עזרא אפילו מגה קוסם כמו בלעם אינו מבין !

איגרות הרמב"ם מהדורת י' שילת , ירושלים תשמ"ח , ב' בעמ' תפא 25 משנה תורה , הלכות עבודה זרה ב,ב 26 פירוש המשנה חולין א,א מהדורת הרב י. קאפח ירושלים תשכ"ז עמ' קעג 27

אמרתי זאת מפני שאני יודע שרוב בני האדם נפתים אחריהם פתיות גדולה מאד ובדברים אמתיים ואין הדבר כן ואפילו טובים וחסידים מאנשי תורתינו חושבים שהם דברים נכונים אלא שהם אסורים מטעם התורה בלבד ואינם יודעים שהם דברים בטלים ושיקריים הזהירה התורה עליהם כדרך שהזהירה כעל השקר"28

היינו הרמב"ם מבהיר כי האיסור התורני על המאגיה האסטרלית אינו הופך אותו לאמיתי או נכון מבחינה עובדתית אלא התורה באה להרחיקנו מהשקר שבדבר.

כך לדוגמה ביאר הרמב"ם את איסור עורלה כמכוון נגד הנסיונות להחיש את הנבת הפרי מן העץ הנובע בין השאר, לדעת הרמב"ם ממנהג הטלסמאות אשר קישרו את גידול הפרי ל"בוא השמש במעלה הידועה" 29

ר' שלמה בן אדרת (הרשב"א, ספרד, ברצלונה – 1235-1310) בתשובתו הנודעת על צורת אריה במתכת לרפואה העלה מספר תמיהות על יחסו של הרמב"ם למאגיה, הרשב"א תמה כיצד חלק הרמב"ם על דברי חכמים בעניניים המאגיים המצויים בתלמוד כמו כן מקשה הרשב"א קושיה הלכתית על עמדתו של הרמב"ם שכן הרמב"ם מצד אחד טוען שכל עניני הכישוף אין בהם ממש ומאידך קובע כי המועיל לרפואה מותר בשימוש ועל כן יש בו ממש 30 לפי הקביעה הראשונה אסורים עניני הכישוף ככלל ולפי הגירסה השניה ענייני כישוף שנתאמתו בנסיון מותרים. 31

זאת ועוד, הגם שהתיר הרמב"ם את עניני הכישוף הנוגעים לרפואה חזר ואסר אותם משום היותם בגדר דרכי אמורי על כך כתב הרשב"א –

פירוש המשנה, עבודה זרה ד, ז מהדורת קאפח עמ' שנז 28 מורה נבוכים ג, ל"ז וכן ראה המאמרו של ד' שוורץ, עבודת אלוהים או עבודת הכוכב? הפולמוס של 29 kabbalah- journal for study of jewish mystical texts1 (1996) פרנקו שלמה' ור אלטביב אברהם' ר p 219 הרמב"ם , פירוש לפרקי אבוקראט תרגום ר' משה אבן תיבון, מהדורת מונטנר, ירושלים תשכ"א עמ' 30 13 שו"ת הרשב"א א, תיד. 31

"הנה שאסר לנו אפילו מה שיש בו תועלת מצד הסגולה כל שאינו גוזר אותו העיון הטיבעי ונשוב לאסור מסמר הצלוב משום דרכי אמורי אחר שהתרנו אותו "32 והרשב"א חותם - "ושמנו הרב ז"ל במבוכה רבה" (!)

עמדתו של הרשב"א אם אנסה לסכם אותה בזהירות הינה המנעות מאיסור המעשה המאגי אסטרלי, הוא אף העיד על רבו הרמב"ן שעסק בריפוי ע"י קמיעות אסטרולוגיים, אם זאת ההיתר צומצם לעניני רפואה בלבד וגם זאת בהגבלות שונות הרשב"א אסר כדוגמה את מעשה ההקטרה שליווה את טכס הורדת הרוחניות, יש מבני דורו של הרשב"א אשר הגדילו לעשות ולקחו את הדברים צעד אחד קדימה לדוגמה ר' ניסים ממרסיי (מחצית ראשונה של המאה ה- 14 ספרד) מפרש את ענין הקורבנות על פי המגיה הטליסמנית – "וענין הקורבנות היה נודע קדום ומפורסם לכל משתכל לדעת העתידות כבעלי הכיהון וכהני הבמות והבעלים והעשתרות ועושי הצורות וטליסמאות, רוצה לומר שיעזרו בענינים בריח הניחוח כי לריח הבשר הנשרף והחלבים סגולה נפלאה לזה" 33

למעשה במאה ה- 14 בספרד פרחה הפרשנות לתורה המושפעת ומבוססת על שיקולים אסטרולוגים אביא רק כמה דוגמאות נבחרות.

אחד המובילים בפרשנות זו היה ר' שמואל אבן צרצה הוא מפרש כי הכוכב . מאדים השפיע על נמרוד, על דור הפלגה ועל עשו והנחה את מעשיהם 34

על מדרש האגדה המפורסם "כוכב יש ושמו רעה..." 35 הוא מבאר – "... דע כי זה הכוכב ששמו רעה הוא מאדים והוא שולט בבמדבר ובמקום שממון והוא מעורר מלחמות והרג ואובדן ומכת חרב ושנת בצורת ושריפת אש ואבני אלגביש, כללו של דבר רגליו לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם "36

שם,שם 32 מעשה ניסים לר' ניסים ממרשיליא נדפס ע"י י"ה שור החלוץ ז' (תרכ"ה)עמ' 130 33 ראה מקור חיים, מנטובה שי"ט , דף ל"ג ע"א , וכן דף י"ט, ע"א וכן ראה דברי חברו ר' שלמה אלקונסטנטין - ראה דבריו בסיפרו הנ"ל של 34 דב שוורץ ע"מ 148 ילקוט שימעוני לשמות שצב 35 מקור חיים, דף ל"ה ע"ג – ע"ד 36

כך גם לגבי בלעם עליו נאמר "וילך שפי" 37 מפרש אבן צרצה - "שפי" מלשון גובה ושבתאי הוא הגבוה מכל הכוכבי הלכת, בלעם פנה לכוכב שבתאי כי " זה הכוכב מעורר מלחמות וביזה ורעה ושבי ומחריב ארצות ועוקר מלכויות "38

ואם שבתאי ומאדים הנחו את בלעם הרי שאת אברהם הנחה כוכב צדק, תחילה היה סבור אברהם כי הוא עקר שכן "כוכב צדק ממונה על הבנים" אלא שאז "הראהו (הקב"ה) כשיחזור צדק בגלגל הקפה לפאת מזרח יאיר ויהי כוחו חזק 39 ויתחייב שיולד בנים" - ר' לוי בן אברהם (מחצית המאה ה,14- ספרד) כותב בסיפרו לוית חן 40 "אברהם היה חכם במשפטי הכוכבים... והיה יודע הוראת מערכת הכוכבים של כל יום ויום ..."

וחברו שם טוב אבן שפרוט כותב – "נח היה חכם במשפטי הכוכבים והיה מנסה בכל מרובע לידע עם נעשה בו שינוי"41

וכמובן 12 האבנים אשר הניח יעקב מתחת למראשותיו מתפרשים ע"י ר' שלמה אלקונסטנטין (ספרד, מאה 14) כרומזים ל 12 המזלות שהגלגל נחלק עליהם, אשר הם יסודות וסיבות כל העולם "ועל כן ראה שעתיד להעמיד שנים עשר שבטים כנגדן, מה שלא עשה כן אברהם ויצחק, לפי שלא היה בא הכח מהשנים עשר כולם" 42

במדבר כ"ג, ג 37 מקור חיים ק"ה ע"א 38 מקור חיים ט"ו עמ' ד' 39 ראה סיפרו הנ"ל של דב שוורץ עמ' 149 40 ראה ד. שוורץ, הגות בצל האימה- דמותו כתביו והוגותו של ר' שם טוב אבן שפרוט, ירושלים תשנ"ב 41 עמ' 64-65 מגלה עמוקות דף 41א - ב 42

הרי לנו מקומה של המאגיה לא נפקד מפרשנות חכמי ימי הביניים בדברם על ענייני הבריאה וחוקי היקום בעולמו של הקב"ה.